ניתוק תושבות באמצע השנה

ההחלטה להעתיק את החיים למדינה אחרת מלווה תמיד בחשש מפני כפל מס, במיוחד כאשר העזיבה מתרחשת באמצע השנה. התפר שבין מועד העלייה למטוס לבין תאריך העדכון הפיסקלי בפועל, מייצר חוסר ודאות שעלול להוביל לתשלומי מס עודפים או לאובדן זכויות. תכנון משפטי מקיף הכולל בחינת כדאיות כלכלית, הוא המפתח לחציית התקופה הרגישה הזו בביטחון וללא הפתעות מול רשויות המדינה.

למה עזיבה במהלך שנת המס דורשת היערכות מיוחדת?

בפועל, רוב התיקים הנוגעים לניתוק תושבות לצרכי מס, נוגעים לעזיבה המתרחשת באמצע שנת המס, וזאת עקב סיבות רבות, כמו למשל אילוצי עבודה, שנת הלימודים של הילדים, עונות מזג האוויר וכדומה. חשוב להבין את ההבדל בין העזיבה הפיזית את גבולות ישראל, לבין מועד הניתוק הפיסקלי המוכר על ידי רשויות המס.

כמו כן, חשוב להבחין בין ההתנהלות מול מס הכנסה לבין ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, שכן לכל אחד מהם יש מבחנים משפטיים שונים וקריטריונים נפרדים לבחינת מועד העזיבה המדויק.

כיצד מס הכנסה בוחן את מועד העזיבה?

חוזר מס הכנסה מספר 1/2012 של רשות המסים, דן בנושא קביעת מועד ניתוק תושבות של תושב ישראל. לפי החוזר, בעת קביעת המועד המדויק מתעוררות שאלות בנוגע להשפעתם של גורמים ועובדות שונות. המכשול המשמעותי ביותר בעזיבה המתרחשת באמצע שנת המס הוא התמודדות מול החזקות הכמותיות הקבועות בחוק: אדם השוהה בישראל מעל 183 ימים בשנת מס מסוימת, או 425 ימים סך הכל בשנה הנוכחית ובשנתיים שקדמו לה, חזקה עליו כי הוא תושב ישראל לצרכי מס באותה שנה.

מומחה למיסוי רילוקיישן, נדרש לבנות תיק ראיות מוצק המוכיח כי למרות מספר ימי השהייה בישראל במהלך השנה שבה עלה הנישום על מטוס, מרכז החיים אכן הועתק הלכה למעשה במועד העזיבה, ותוך לסתור את החזקה הכמותית.

רשות המיסים מכירה כיום בניתוק תושבות החל ממועד העזיבה המדויק במהלך השנה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהחלטות מיסוי שפורסמו לציבור. אולם, אפשרות זו לניתוק במהלך השנה, נבחן לצד לאורך שנות המס העוקבות לשנת העזיבה: על פי הגדרת תושב חוץ בפקודה, נישום יכול להיחשב כתושב חוץ מיום עזיבתו במהלך השנה, בתנאי ששהה מחוץ לישראל לפחות 183 ימים הן בשנת העזיבה והן בשנה שלאחריה, ובתנאי שמרכז חייו התבסס מחוץ לישראל לחלוטין בשנות המס השלישית והרביעית שלאחר מועד העזיבה.

רשות המיסים בוחנת בין היתר, את מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל או במדינה הזרה במהלך התקופה הנבדקת. בנוסף, נבחן קיומו או אי קיומו של בית קבע בישראל או בחוץ לארץ, וכן את הצטרפותם של בני משפחתו של היחיד אליו. איסוף ראיות התומכות בסעיפים אלו מאפשר לגבש תשתית משפטית מוצקה לגבי התאריך המדויק בו הועתק מרכז החיים.

עם זאת, הלכה למעשה כאשר באים ליישם ניתוק תושבות במס הכנסה לפי מועד מדויק במהלך השנה – דהיינו, כי הנישום היה תושב ישראל עד ליום העזיבה, ותושב חוץ החל מאותו יום, ישנו קושי מסוים שניתן להתגבר עליו על-ידי קבלת ייעוץ והכוונה פרטניים. כך למשל, היום בדו"ח המס האישי 1301 ישנה אפשרות לבחור כי חישוב המס ייעשה לפי תושב ישראל או תושב חוץ, בלי יכולת להתייחס רק לחלק מהשנה.

הבעייה היא שכאשר לנישום היו הכנסות בישראל עד ליום העליה למטוס, והוא נדרש לדווח עליהם במסגרת דו"ח המס השנתי מנתק התושבות, ככל שהוא יבחר לבצע חישוב של תושב חוץ, הרי שכל נקודות הזיכוי שהיה זכאי להן כתושב ישראל, צפויות להתבטל – מה שעשוי להביא לחבות מס גבוהה בהיעדר יישום נכון.

מנגד, אם אותו נישום מעוניין להשתמש באותן נקודות זיכוי לפי החלק היחסי שהיה תושב ישראל במהלך השנה, הוא בהכרח ייאלץ לבחור לבצע חישוב של תושב ישראל בבואו להגיש דו"ח מס מנתק תושבות באותה שנה – מה שיוצר סתירה בין הדיווח ולבין הכוונות של אותו נישום.

כאשר יש יתרון מובהק לטעון לניתוק תושבות במס הכנסה באמצע שנת המס, ולא לדחות את מועד ניתוק התושבות לתחילת שנת המס העוקבת לשנת העזיבה, ייתכן כי ניתן לגבות את העמדה שנלקחה באמצעות חוות דעת מיסויית מתאימה, אשר קובעת את המועד המדויק שבו ניתן לראות בנישום כתושב חוץ.

ניתוק תושבות בביטוח הלאומי

מבחינת המוסד לביטוח לאומי, התמונה לרוב פשוטה יותר מאשר במס הכנסה. ברגע שאדם יוצא פיזית מישראל, מפסיק את עבודתו כשכיר או כעצמאי בארץ, ומפסיק לשלם את דמי הביטוח כדין, נסללת הדרך שלו כבר לבצע ניתוק תושבות ביטוח לאומי, בתאריך מסוים. חשוב לדעת כי החוזר המקצועי של מס הכנסה מבהיר כי תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות הוא עדיין פקטור הנבחן במכלול השיקולים הכולל של רשות המיסים.

כיצד לקבל החלטה על מועד ניתוק תושבות?

ההחלטה על מועד העזיבה הפיסקלי באמצע השנה גוררת אחריה השלכות כלכליות שיש לכמת אותן לפני נקיטת עמדה מול מי מהרשויות באמצעות הגשות דיווחים. מצד אחד, אם מנתקים תושבות ממועד העליה למטוס, הנישום מאבד את הזכאות לנקודות זיכוי ממס בישראל באופן יחסי. מצד שני, אם בוחרים לדחות את הניתוק לשנת המס העוקבת לשנת העזיבה, דיני המס בישראל מחייבים תושב ישראל להצהיר ולשלם מס בישראל על כלל ההכנסות המופקות מחוץ לישראל לאורך שנת המס.

הפתרון הוא לערוך סימולציית מס מדויקת טרם קבלת החלטה, שכן אין תשובה אחת הנכונה לכולם. בשלב ההכנה, מומחה למיסוי רילוקיישין מבצע תחשיב כלכלי רוחבי הבוחן את ההכנסות בישראל, ואת היקף ההכנסות הצפוי בחוץ לארץ, אל מול אובדן ההטבות בישראל. תחשיב זה מכריע האם נכון כלכלית לטעון לעזיבה כבר ביום העליה למטוס, או שמא משתלם יותר לסיים את שנת המס כתושבי ישראל לכל דבר ועניין.

שיקול נוסף בהקדמת ניתוק התושבות למועד העליה למטוס, הוא בתכנון החזרה לישראל ודרישת הטבות מס לתושבים חוזרים – שכן על-מנת ליהנות מהטבות אלו נדרש להוכיח תושבות מס זרה במהלך 6 עד 10 שנים ברציפות.

מעבר למדינה חדשה יכול להיות הליך מורכב של תכנון נושאי המיסים של הנישום. כאשר עולים על מטוס במהלך שנת מס, ההישענות על עצות כלליות או חצאי אמיתות ברשת עלולה להוביל לטעויות יקרות ולחיכוך מיותר מול רשויות המדינה. תכנון מוקדם של מועד הניתוק האפשרי והנכון, המגובה בתחשיב מס מדויק, נועדה למזער חשיפות משפטיות וכלכליות בעת המעבר והתכנון חזרה לישראל.