ניתוק תושבות והעתקת מרכז חיים למדינה זרה מחייבים קבלת החלטות כבדות משקל לגבי החיסכון הפנסיוני שנצבר בישראל לאורך שנות העבודה שלפני המעבר.
הנטייה הטבעית למשוך את הכספים לצורך שימוש שוטף או השקעה במדינת היעד טומנת בחובה ברוב המקרים אירוע מס אגרסיבי ובלתי הפיך: משיכה שלא כדין של כספי התגמולים גוררת ניכוי מס במקור בשיעור של 35% לפחות, ללא תלות במעמד התושבות של העמית במועד המשיכה.
מצד שני, משיכה של מכשירים פנסיונים בשלב מאוחר מדי אחרי ניתוק התושבות, יכול להביא הלכה למעשה לאובדן פטורים ממס, וזאת בשל מיסוי אותן הכנסות (שאולי פטורות בישראל) במדינת התושבות החדשה.
ניהול נכון של החיסכון הפנסיוני, מחייב בחינה של מכשירי הפנסיה השונים, פיצול בין רכיב התגמולים והפיצויים, הבנה של כללי המיסוי בישראל ובמדינות יעד נפוצות, מנגנוני ניוד בינלואמיים, וניתוח נכון של אמנות המס הרלוונטיות בהן קיימת התייחסות לתשלומים בגין פרישה.
ההבדל המיסויי המהותי בין רכיב הפיצויים לרכיב התגמולים
החיסכון הפנסיוני בישראל מורכב משני רבדים נפרדים מבחינת דיני המס: רכיב הפיצויים ורכיב התגמולים. בעת סיום העסקה ויציאה לרילוקיישן, הטיפול בכל אחד מהרכיבים דורש התייחסות שונה לחלוטין.
רכיב הפיצויים הוא החלק הנזיל יחסית. כספים אלו עשויים להיות פטורים ממס עד לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה (תקרת הפיצויים הפטורה), כאשר היתרה שמעל התקרה חייבת במס לפי שיעור המס השולי של העובד במועד הפרישה. לעומת זאת, רכיב התגמולים מיועד לקצבת זקנה והוא "נעול" עד גיל הפרישה הקבוע בחוק (60 ומעלה). שבירת מרכיב חיסכון זה מוקדם מהצפוי היא פעולה שבדרך כלל גוררת את הסנקציות המיסוייות הכבדות ביותר מצד רשות המיסים.
החבות במס בגין משיכה מוקדמת והחריג ההיסטורי
סעיף 87 לפקודת מס הכנסה קובע סנקציה ברורה על משיכת כספי תגמולים לפני גיל הפרישה וללא קבלת קצבה ("היוון שלא כדין"). הכלל הקובע הוא כי משיכת כספי תגמולים באופן חד-פעמי לפני המועד החוקי (שהוא באופן כללי וברוב המקרים – הגעה לגיל פרישה) חייבת במס בשיעור של 35% או בשיעור המס השולי של היחיד – הגבוה מביניהם.
קיימת תפיסה שגויה כי מעבר לחו"ל פוטר מתשלום זה. סעיף 4א לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסות שמקורן בכספים שנצברו בקרן הפנסיה ישראלית, הן הכנסות שהופקו ונצמחו בישראל. לפיכך, זכות המיסוי הראשונית נשמרת למדינת ישראל גם אם המושך הפך להיות תושב מדינה זרה.
משמעות הדבר היא שגם מי שהשלים הליך של ניתוק תושבות והפך לתושב חוץ לצרכי מס, יחויב ב"קנס" המשיכה המלא בעת פדיון הכספים. הוראות אלו מפורטות גם במדריך למשיכת כספים של רשות שוק ההון.
בדיקת נאותות: כספים "צבועים" הפטורים ממס (הפקדות לפני 2008)
חשוב לסייג את הכלל לגבי קנס ה-35%: הוא חל בעיקר על כספים המיועדים לקצבה. עם זאת, ישראלים רבים מחזיקים בקופות גמל ותיקות במעמד "הוני" (להבדיל מ"קצבתי"). כספים שהופקדו בקופות גמל הוניות לפני שנת 2008 (ובמקרים מסוימים לפני 2005) נחשבים נזילים ופטורים ממס רווחי הון ומקנס משיכה, גם לפני גיל פרישה. לפני שמקבלים החלטה גורפת, חובה להוציא דוח מסלקה פנסיונית ולבדוק את "צבע הכסף" ושנת ההפקדה המקורית. משיכת רכיבים היסטוריים אלו אינה גוררת אירוע מס וניתן לממשם ללא חשש.
אסטרטגיות לטיפול בפיצויים ועיתוי ההתחשבנות (טופס 161)
עם סיום ההעסקה, המעסיק מנפיק לעובד טופס 161 (הודעה על פרישה מעבודה). זהו השלב שבו נדרש העובד להחליט על ייעוד כספי הפיצויים. האפשרויות העומדות בפני העוזב לחו"ל כוללות:
- משיכת פיצויים פטורים: מימוש הכספים עד התקרה הפטורה. פעולה זו מספקת נזילות אך מקטינה את הפטור על הקצבה העתידית ("נוסחת הקיזוז").
- רצף פיצויים: השארת הכספים בקופה לצורך דחיית התחשבנות המס לעתיד. נדרש אישור פקיד שומה.
- רצף קצבה: ייעוד כספי הפיצויים לקצבת זקנה עתידית.
המלכודת הנסתרת: עיתוי משיכת פיצויים חייבים ואובדן נקודות זיכוי
סוגיה קריטית שלעיתים נעלמת מעיני העמיתים היא עיתוי ההתחשבנות על רכיב הפיצויים החייב במס (הסכום שמעבר לתקרה הפטורה). תושב ישראל זכאי לנקודות זיכוי בסיסיות (2.25 לגבר ו-2.75 לאישה) המקטינות את חבות המס שלו באופן משמעותי. ברגע שהושלם הליך ניתוק התושבות, והעמית כבר נחשב כתושב חוץ, הוא מאבד את זכאותו לנקודות זיכוי אלו.
משמעות הדבר היא שאם דחיתם את משיכת הפיצויים החייבים לשנה שבה אתם כבר נחשבים תושבי חוץ, תשלמו מס מהשקל הראשון (ללא הזיכוי הבסיסי), מה שעשוי לייקר את המס באלפי שקלים.
למחשבון נקודות זיכוי בישראל, ראו גם סימולטור באתר של מס הכנסה.
מצד שני, ייתכן שבשנה שבה עזבתם למדינת היעד כבר הגעתם למס שולי גבוה בישראל (למשל, בגין משכורות שהיו לכם אצל מעסיק ישראלי במהלך החודשים הראשונים של שנת המס), כך שכל שקל של פיצויים חייבים במס, יהיה חייב כבר במס גבוה של עד 50% – מה שעשוי לעודד דחיה של אירוע המשיכה לשנות המס העוקבות לשנת העזיבה.
לכן, במקרים של פיצויים חייבים, אחד השיקולים המרכזיים הוא העיתוי הנכון לביצוע המשיכה – בשנה שבה עזבתם את ישראל ועדיין נחשבים לתושבים לצרכי מס ויכולים לדרוש נקודות זיכוי (אולם ייתכן שכבר בשנה זו המס השולי בישראל הוא גבוה), או בשנות המס העוקבות שבן כבר תדווחו ותשלמו מס כתושבי חוץ ללא יכולת לדרוש נקודות זיכוי, אך תשלמו מס שולי נמוך (בהנחה כי זוהי צפויה להיות ההכנסה היחיד שלכם בישראל כתושבי חוץ).
כאשר קיימים פיצויים חייבים, המס מחושב לפי ההכנסה השנתית של העובד. בתכנון מיסוי בינלאומי נכון של מכשירים פנסיוניים, נדרש לבדוק גם את דיני המס במדינת היעד, שכן משיכת פיצויים עשויה להיחשב כהכנסה חייבת (במלואה – ללא תקרת פטור) גם במדינה אליה עוברים – מה שגם עשוי לסכן את הפטור בישראל על חלק מהפיצויים עד התקרה.
מגבלות הניוד הבינלאומי (Rollover) והחסם הבנקאי
אחת השאלות הטכניות המרכזיות היא האם ניתן לבצע העברה ישירה (Rollover) של קרן הפנסיה הישראלית לקרן פנסיה זרה (כגון 401k בארה"ב) מבלי שהדבר ייחשב כאירוע מס של משיכה.
התשובה היא שלילית. מדינת ישראל אינה חתומה על הסכמים המאפשרים ניוד כספים בפטור ממס בין גופים מוסדיים ישראליים לגופים זרים. מבחינת רשות המיסים, כל העברת כספים מחשבון הקרן בישראל לחשבון בחו"ל מוגדרת כ"פדיון". פעולה זו מחייבת ניכוי מס במקור של 35% על רכיב התגמולים ותשלום מס על פיצויים חייבים. לכן, איחוד חסכונות בינלאומי כרוך בעלויות מס גבוהות שהופכות אותו לרוב לבלתי כדאי כלכלית.
המכשול הטכני: החובה להחזיק חשבון בנק ישראלי פעיל
מעבר לסוגיות המס, קיים מכשול תפעולי שרבים אינם צופים מראש: הגופים המוסדיים בישראל (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה) פועלים תחת רגולציה מחמירה לאיסור הלבנת הון, ולרוב מסרבים לבצע העברות כספים ישירות לחשבונות בנק בחו"ל (SWIFT).
כתנאי לביצוע הפדיון, הגופים דורשים המצאת אישור ניהול חשבון בנק ישראלי הרשום על שם העמית (או חשבון משותף עם העמית, או חשבון נאמנות ספציפי על שם העמית). עמית שכבר סגר את חשבונו הישראלי כחלק מתהליך ניתוק התושבות, עלול למצוא עצמו עם כספים "משוחררים" שאינם ניתנים להעברה. פתרון הבעיה בדיעבד כרוך בבירוקרטיה סבוכה ובעלויות נוספות.
מעמד הפנסיה לעניין מס יציאה לפי סעיף 100א
סעיף 100א לפקודה קובע מיסוי רעיוני על נכסי הון בעת ניתוק תושבות ("מס יציאה"). עם זאת, החוק מחריג בדרך כלל את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וביטוחי המנהלים הסטנדרטיים מהגדרת "נכס" החייב במס יציאה כאמור.
עם ההחרגה כאמור, המחוקק בחר לדחות את אירוע המס למועד המימוש ו/או המשיכה בפועל, וזאת בשל היכולת של המחוקק לשלוט בגביית המס בגין אותם נכסים באמצעות קרנות הפנסיה בישראל. חריג לכך עשוי להתקיים במוצרים פנסיוניים מיוחדים, כגון קופות גמל בניהול אישי (IRA) המחזיקות בנכסים סחירים ספציפיים. במקרים אלו, יש לבחון את החשיפה במסגרת התחשיב הכולל של מס יציאה מישראל כדי למנוע הפתעות בעתיד.
השוואה פיננסית: משיכה מיידית מול המתנה לגיל פרישה
הטבלה להלן מפרטת את ההשלכות הפיננסיות של שתי האסטרטגיות העיקריות:
| פרמטר להשוואה | משיכה מיידית (פדיון מוקדם) | שמירה לגיל פרישה (קצבה) |
| חבות מס בישראל | תשלום קנס של 35% לפחות על רכיב התגמולים. | מיסוי מופחת או פטור מלא (בכפוף לאמנת מס או לשיטת המיסוי במדינת היעד). |
| מיסוי במדינת היעד | חשיפה למיסוי נוסף על המשיכה, ואיבוד פטור ממס על מרכיב פיצויים עד התקרה | זכות המיסוי הבלעדית ניתנת לרוב למדינת המקור (המדינה שממנה משולמת הפנסיה). |
| נזילות הכספים | הכסף הופך לנזיל בטווח קצר יחסית ויכול לשמש להשקעה ו/או צריכה במטבע של מדינת התושבות החדשה | הכסף נותר סגור עד גיל פרישה |
| דמי ניהול | הפסקת תשלום דמי ניהול בישראל. | עלייה פוטנציאלית לדמי ניהול מקסימליים (סטטוס מוקפא). |
| תשואה על הכסף | אובדן תשואה עתידית על הסכום ברוטו שנמשך – אולם הסכום נטו שנמשך (אחרי מיסים) יכול לשמש לחיסכון וצבירת תשואה במדינת היעד | המשך צבירת תשואה על מלוא הסכום בקופה. |
מיסוי קצבת זקנה והסכנה במשיכה הונית (Lump Sum)
עבור מי שבוחר להשאיר את הכספים בישראל, מועד אירוע המס נדחה לגיל הפרישה. בשלב זה, מיסוי הקצבה החודשית נקבע בהתאם לדין הפנימי בישראל, בהתחשב באמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינת התושבות של הפנסיונר.
רוב אמנות המס שישראל חתומה עליהן מעניקות את זכות המיסוי הבלעדית על פנסיה פרטית למדינת במקור שממנה משולמת הקצבה (ישראל). משמעות הדבר היא כי אדם שהעתיק את מרכז חייו למדינת אמנה כמו למשל גרמניה, עשוי לקבל את הקצבה מישראל ללא ניכוי מס במקור, ואף ללא חבות מס בגרמניה (בכפוף לאישור שיקבל מרשויות המס בגרמניה בנוגע למרכיב הקצבה הפטורה ממס בישראל).
המוקש בהגדרת "פנסיה" באמנות: קצבה מול משיכה הונית
חשוב לחדד ניואנס משפטי קריטי בנוגע להגנת האמנות: ברוב אמנות המס, המונח "פנסיה" מתייחס לתשלומים עיתיים (קצבה חודשית) בלבד. אם תבחרו בעתיד לבצע "היוון קצבה" ולמשוך את הכסף כסכום הוני חד-פעמי (Lump Sum), ייתכן שהגנת האמנה לא תחול. במצב כזה, רשות המיסים במדינת התושבות החדשה עלולה לטעון כי לא מדובר ב"פנסיה" אלא בהכנסה הונית רגילה, ולדרוש את חלקה במס.
מהצד השני, כאשר חוזרים לישראל אחרי שהייה ממושכת בחו"ל שבמהלכה צברתם פנסיה במדינה זרה, חשוב מאוד להבין כיצד נדרש לדווח ולהשלים מס בישראל (אם בכלל) על קצבה או היוון קצבה שתבחרו לעשות לפי הדין באותה מדינה – ייתכן שפנסיה שצברתם במדינה זרה לא תהיה חייבת במס בישראל לפי אמנת המס. אולם, ככל שמדובר במשיכה של קצבה הונית, ייתכן כי הדבר יגרור אירוע מס חייב בישראל.
במקרים כאלו, חשוב מאוד לבחון את הסטטוס החדש שלכם לצרכי מס בישראל כתושבים חוזרים, כדי לבחון האם אתם זכאים לפטורים מסוימים גם בעת משיכה של היוון קצבה.
מלכודת 5 החודשים: אובדן הכיסוי הביטוחי
השארת הכספים בישראל ללא הפקדות שוטפות מעבירה את קרן הפנסיה לסטטוס "מוקפא" (סילוק), מצב המשפיע לרעה על גובה דמי הניהול. מעבר לכך, קיימת סכנה מיידית גם לשמירה על וותק העמית בקרן (לפי גיל ההצטרפות לראשונה) וגם לאיבוד הכיסוי הביטוחי.
עבור מי שמחליט להקפיא את ההפקדות (ולא למשוך את הכסף), קיים שעון חול רגולטורי שחשוב להכיר:
גיל ההצטרפות לראשונה לתכנית הפנסיה עלול שלא להישמר, ככל שתבקשו להמשיך להפקיד לקרן בשלב מאוחר יותר.
בנוסף, הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה (למקרה של נכות ושאירים) נשמר אוטומטית למשך 5 חודשים בלבד מרגע הפסקת ההפקדות ("ריסק").
בחלוף תקופה זו, הכיסוי מתבטל לחלוטין. המשמעות חמורה במיוחד בעת החזרה לארץ: חידוש ההפקדות ידרוש מהעמית לעבור הליך חיתום רפואי חדש. אם במהלך השהות בחו"ל חל שינוי במצב הבריאותי, הקרן רשאית להחריג מחלות מסוימות או אף לסרב לבטח את העמית. כדי להימנע מכך, יש לבצע באופן יזום "הסדר ריסק" (תשלום נמוך עבור מרכיב הביטוח בלבד) מול הקרן בטרם חלפו 5 חודשים, פעולה השומרת על הרצף הביטוחי ללא צורך בחיתום מחודש, ואשר יכול לשמר את גיל ההצטרפות לראשונה לתכנית הפנסיה גם לגבי הפקדות בעתיד.
אסטרטגיה לטיפול במכשירים הפנסיוניים בעת רילוקיישין
בסופו של יום, ריכזנו מידע שמביא את הצד המיסויי של מכשירים פנסיוניים בעת רילוקיישין. ההחלטה הסופית בנוגע לטיפול בנכסים הפנסיוניים, שמירת הזכויות והרצף, הסדר הריסק, וההחלטה אם למשוך או למשוך מכשיר כזה או אחר, חייבת להתבצע לאחר ייעוץ מקצועי של סוכן פנסיוני בעל רישיון בתחום.
בג.מ.א. פתרונות ייעוץ מתקדמים בע"מ, אנו מספקים ייעוץ מס ישראלי ובינלאומי לעמיתים ולסוכנים פנסיוניים בקשר למיסוי הצפוי בישראל ובחו"ל בגין אירועים של משיכות, הפקדות בזמן רילוקיישין, ההשלכות של שימור זכויות פנסיוניות במסגרת הליך של ניתוק תושבות וכו'.
