החלטה על מעבר לחו"ל ללא ביצוע הליך ניתוק תושבות משמעה המשך קיום זיקה משפטית ומיסויית מלאה למדינת ישראל.
מצב זה, שבו היחיד נותר "תושב ישראל" לצרכי מס וביטוח לאומי, מחיל עליו את חובת הדיווח והתשלום בגין הכנסותיו מכל המקורות, ומכל העולם.
בעוד ששמירה על הסטטוס הקיים מבטיחה את הרצף הביטוחי והזכויות הרפואיות, היא חושפת את היחיד לחובות דיווח, נטל מס כבד, לתשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי כפולים ולבירוקרטיה מורכבת מול שתי רשויות מס במקביל.
בחירה במסלול זה נעשית ברוב המקרים מאילוצים ספציפיים, ומחייבת ניתוח של אמנות המס הרלוונטיות (למניעת כפל מס ו/או ביטוח לאומי), תחשיבים של חבות מס הכנסה וביטוח לאומי משתי מדינות והיערכות לתזרים מזומנים שלילי בגין תשלומי מיסים.
חובת הדיווח והשלמת המס לרשויות בישראל
הרבה מהיורדים מישראל נוטים לחשוב כי יכולים הם לשמר את התושבות שלהם בביטוח לאומי באמצעות תשלום דמי ביטוח לאומי מינימאליים, בלי לנקוט בפעולה אקטיבית כלשהי מול מס הכנסה – טעות בידם לחשוב כי עצם השהייה מחוץ לישראל מייתרת את הצורך או החובה של אותם יורדים להגיש דו"ח מס בישראל על הכנסותיהם מחו"ל.
על פי פקודת מס הכנסה, שיטת המס בישראל היא טריטוריאלית ופרסונלית. כל עוד אדם מוגדר כתושב ישראל, הוא חייב בדיווח ובמס על הכנסותיו מכל מקור, בישראל ובעולם (Worldwide Income), גם אם ההכנסה הופקה בחו"ל ומוסתה במדינת היעד.
תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח 1988, אינן פוטרות מהגשת דו"ח שנתי מי שמפיק הכנסות כלשהן מחו"ל. שמירת התושבות מחייבת את היחיד להמשיך ולהגיש דוחות שנתיים לרשות המיסים בישראל ולדווח החל מהשקל הראשון שהרוויח בחו"ל בשנת המס.
המשמעות האופרטיבית היא שגם אם אדם משלם מס במדינה הזרה, הוא נדרש לבצע התחשבנות (השלמת מס) מול רשות המיסים בישראל. אם שיעור המס במדינת היעד (המקור) נמוך משיעור המס בישראל – כפי שקורה ברילוקיישן למדינות עם משטרי מס נוחים – התושב הישראלי יידרש לשלם את ההפרש לקופת המדינה בישראל, מה ששוחק את הכדאיות הכלכלית של המעבר.
ההתחשבנות כאמור, מתבצעת על-ידי הגשת דו"ח מס שנתי בישראל (1301), שאליו יש לצרף נספח ד' הכנסות מחו"ל, ולעיתים גם תחשיבים מתאימים שמסבירים את בסיס המס המדווח, ואת זיכוי המס הזר שנדרש כנגד חבות המס בישראל.
חובת הדיווח בישראל היא גורם מהותי בתכנון ניתוק תושבות ורילוקיישן או בתכנון מיסוי בינלאומי, ולעיתים גם מכריע את ההחלטה אם לשמר תושבות או לא, על אף התנגשות מסוימת עם אילוצים מיוחדים.
אזהרה אסטרטגית: "הלאמת" הטבות מס ומיסים אבודים
הסיכון הכלכלי הגדול ביותר בשמירת תושבות טמון במעבר למדינות בעלות משטר מס מיטיב (כגון תאילנד, איחוד האמירויות, בולגריה, קפריסין, או מסלולי ה-Non-Dom בפורטוגל ספרד ויוון). כאשר אדם נותר תושב ישראל, כל הטבת מס שהוא צפוי לקבל במדינת היעד מתבטלת הלכה למעשה.
הפער בין מס שולי של עד 50% החל על תושב ישראל, לבין פטור ממס או שיעור מס 0% במדינות מסוימות שיכול היה להשיג – פשוט עובר לקופת המדינה (ישראל), במקום שיגדיל את ההכנסות הפנויות לטובת חיסכון. במצב זה, היתרון הכלכלי של הרילוקיישן למדינות יעד עם שיעורי מס נוחים נמחק כליל.
המלכוד הכפול בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות
אחת הטעויות הנפוצות בקרב יוצאים לרילוקיישן היא ההנחה כי ניתן לשמור על התושבות באמצעות תשלום מינימלי לביטוח הלאומי (כלא-עובד). הנחה זו שגויה משפטית לגבי מי שיש לו הכנסות מחוץ לישראל. תושב ישראל המפיק הכנסות בחו"ל (מעבודה או מעסק) חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור מלא מהכנסותיו, עד לתקרת ההכנסה הקבועה בחוק, וזאת לפי שיעורי המס המירביים החלים על עצמאי.
למידע נוסף אודות חבות ותשלום דמי ביטוח לאומי בזמן השהות בחו"ל, מומלץ לקרוא גם באתר המוסד לביטוח לאומי
במדינות שאין לישראל עמן אמנה לביטחון סוציאלי (כדוגמת ארה"ב, קפריסין, תאילנד, סינגפור ועוד), לא קיים מנגנון למניעת כפל תשלום. התוצאה היא חבות כפולה: תשלום ביטוח סוציאלי במדינת היעד (כגון Social Security בארה"ב) ובמקביל תשלום של כ-12% דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל על אותה הכנסה, ללא יכולת קיזוז או זיכוי.
ניתוח מעמיק של כפל ביטוח לאומי, ואפשרות לדרישת החזר דמי ביטוח לאומי רטרואקטיבית, מופיע במסגרת המידע המקצועי על ביטוח לאומי וניתוק תושבות.
הערת אזהרה: "פג תוקף" לפטור באמנות והחרגת מס הבריאות
חשוב לדעת כי גם כאשר קיימת אמנה לביטחון סוציאלי המונעת כפל תשלום (כמו עם גרמניה, קנדה או בריטניה), ההגנה שהיא מספקת היא זמנית וחלקית.
ראשית, הפטור מתשלום ביטוח לאומי בישראל מוגבל בזמן – לרוב לתקופה של 24 עד 60 חודשים בלבד (תקופת "הצבה" / Detachment). בחלוף פרק זמן זה, החבות הכפולה מתחדשת אוטומטית.
שנית, האמנות עוסקות בביטוח סוציאלי (פנסיה) ואינן חלות כמעט לעולם על דמי ביטוח בריאות. משמעות הדבר היא שגם אם קיבלתם פטור מלא מביטוח לאומי מכוח אמנה, חובת תשלום מס בריאות בישראל נותרת בעינה לכל אורך התקופה.
מגבלות הזיכוי ממס זר והשחיקה בהכנסה הפנויה
אף על פי שמדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, ההגנה אינה הרמטית. מנגנון האמנה פועל בשיטת ה"זיכוי" (Credit Method): ישראל מכירה במס ששולם בחו"ל על הכנסות שהופקו בחו"ל, ומקזזת אותו מחבות המס הישראלית.
עם זאת, פערים בהגדרת מקור ההכנסה, מקום הפקתה, בסיס המס, וסוגי הכנסות שאינם מכוסים באמנה עלולים ליצור חבות מס אפקטיבית כפולה.
היעדר יכולת זיכוי: אי-הכרה בביטוח סוציאלי זר כ"מיסי חוץ"
בעת ביצוע סימולציית שכר (כפי שמומלץ במדריך למיסוי הכנסה בחו"ל של רשות המיסים), חובה לקחת בחשבון נתון טכני מכריע: רשות המיסים בישראל אינה מכירה בתשלומי ביטוח סוציאלי המשולמים למדינה הזרה (כגון Social Security בארה"ב או NI בבריטניה) כ"מס הכנסה" בר-זיכוי. המשמעות היא שלא ניתן לקזז את הסכומים ששולמו לביטוח סוציאלי בחו"ל, גם לא כנגד חבות המס בישראל.
מצב זה יוצר עיוות מיסויי: ההכנסה החייבת בישראל נותרת גבוהה, בעוד שההכנסה נטו בחו"ל נמוכה משמעותית. ניהול סיכונים אלו מחייב לעיתים לשקול הליך של ניתוק תושבות ברילוקיישן כדי למנוע את השחיקה המיותרת.
שמירת הזכות לשירותים רפואיים בישראל באופן מיידי
היתרון המרכזי, ולעיתים היחיד, בהחלטה שלא לנתק תושבות הוא שימור הזכאות לשירותי בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל עוד היחיד משלם דמי ביטוח בריאות כסדרם (ולא ביצע ניתוק), הוא ומשפחתו זכאים לקבלת שירותים רפואיים מלאים באופן מיידי בעת ביקורים בישראל.
שמירה על הזכות כאמור, באמצעות תשלומי דמי ביטוח לאומי גם בזמן השהייה בחו"ל, חוסכת את תקופת ההמתנה או את פדיון תקופת ההמתנה שתושבים חוזרים נאלצים לחוות, אחרי ניתוק תושבות ושהייה ממושכת בחו"ל.
למידע נוסף על תקופת ההמתנה ופדיון תקופת ההמתנה, מומלץ להתעדכן באתר של ביטוח לאומי או במידע המקצועי שלנו בנושא.
שמירה על הרצף הביטוחי מהווה שיקול כלכלי וביטוחי כבד משקל, במיוחד כאשר בוחנים את מכלול הנסיבות הספציפיות של מי שמתכנן רילוקיישן. אכן, לא אחת אנו נתקלים בלקוחות אשר מצב רפואי כרוני כזה או אחר, צפי לפרוצדורה רפואית, או תכנון שהות קצרה יחסית בחו"ל (עד שנתיים), מצדיקים שימור של התושבות בביטוח לאומי.
האם שימור תושבות היא זכות בחירה? לא בהכרח
קיימת סכנה משפטית שרבים אינם מודעים אליה: עצם תשלום דמי הביטוח הלאומי אינו מבטיח זכאות לכיסוי רפואי או לזכות סוציאלית בביטוח לאומי. החוק קובע כי הזכויות מוקנות ל"תושב" על פי מבחן מהותי של מרכז חיים, ולא על פי מבחן טכני של תשלום.
לעיתים כאשר לביטוח לאומי יש אינטרס דווקא שלא לשמר תושבות של יחיד בזמן שהות בחו"ל, הוא עשוי לטעון כי אותו יחיד אינו "תושב ישראל" לצרכי ביטוח לאומי, אם כי תושב חוץ. לכן, הוא לא יהיה זכאי לשירותים רפואיים באופן מיידי או לזכויות סוציאליות שמקנות החוק (כמו למשל, קצבת אזרח וותיק, השתתפות בהוצאות קבורה, דמי לידה וכו').
משמעות הדבר היא שאם המוסד לביטוח לאומי יחליט כי מרכז חייכם עבר לחו"ל (בדיקה המתבצעת לרוב באופן יזום לאחר 5 שנות שהייה בחו"ל), הוא רשאי לשלול את תושבותכם באופן חד-צדדי ורטרואקטיבי – גם אם הקפדתם לשלם מדי חודש. בתרחיש כזה, הכספים ששולמו יוחזרו לכם (לרוב ללא ריבית), אך כיסוי שירותים רפואיים, או תביעות ביטוח לאומי לקצבאות ו/או מענקים יידחו על הסף בטענה שאינכם תושבים.
השוואה טכנית: שמירת תושבות מול ניתוק תושבות
הטבלה להלן מציגה את ההבדלים המהותיים בין שמירת תושבות לבין ניתוק תושבות:
| פרמטר להשוואה | מסלול שמירת תושבות | מסלול ניתוק תושבות |
| חבות מס הכנסה בישראל | חובת דיווח ותשלום מס על הכנסות מכל העולם (השלמת מס בישראל ודרישת זיכוי מס זר). | פטור מדיווח ומס בישראל על הכנסות שהופקו בחו"ל (החל ממועד הניתוק). |
| חבות ביטוח לאומי | חבות ביטוח לאומי מלאה (ולכל הפחות דמי ביטוח מינימליים) על ההכנסות המבוטחות כשכיר או כעצמאי בחו"ל (כפל תשלום ביטוח סוציאלי במדינות ללא אמנה, במיוחד בארה"ב). | פטור מלא מתשלום דמי ביטוח לאומי בישראל. |
| כיסוי רפואי (קופ"ח) | פעיל ומלא. ניתן לקבל שירות בכל ביקור בארץ. | מוקפא/מבוטל. אין זכאות לשירותים בישראל באופן מיידי, |
| דיווח שנתי | חובת הגשת דוח שנתי לרשות המיסים בישראל. | חובת דיווח רק על הכנסות שהופקו בישראל (בכפוף להגשת דו"ח מס מנתק תושבות) |
| חזרה לישראל | זכאות מיידית לשירותים רפואיים ללא תקופת המתנה. | תקופת המתנה לשירותי בריאות של עד 6 חודשים מיום החזרה לישראל או תשלום פדיון תקופת המתנה של עד 14,500 ש"ח. |
השלכות מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודה
במקרים מסוימים, ההחלטה לשמור על התושבות נובעת משיקולי תכנון מס הקשורים לנכסים הוניים.
סעיף 100א לפקודת מס הכנסה קובע כי בעת ניתוק תושבות יראו את נכסי היחיד כאילו נמכרו – דבר המחייב דיווח ותשלום "מס יציאה" על הרווח הרעיוני שנצבר, אלא אם כן בחר הנישום לדחות את תשלום המס למועד המימוש בפועל.
עבור יחידים המחזיקים בתיק מניות מהותי, אופציות, מניות חסומות (RSU), נדל"ן בחו"ל, קריפטו, או נכסים הוניים אחרים, ניתוק התושבות עלול לגרור אירוע מס מיידי, הדורש בחינה מעמיקה של מלוא הנסיבות.
לעיתים, במקרים של רילוקיישין קצר, ייתכן ששימור תושבות הוא הבחירה היעילה ביותר מבחינת מס. כמו כן, ייתכן ששימור תושבות ספציפית בשנת העזיבה את ישראל או בשנת המס העוקבת, הוא הדבר הנכון והחכם לעשות.
מידע טכני נוסף בנושא זה זמין בעמוד מס יציאה מישראל.
מתי רשות המיסים עשויה לכפות עליכם ניתוק תושבות?
ברוב המקרים מס הכנסה יעדיף כי כל אזרח ישראלי ישמר את התושבות שלו לצרכי מס בזמן שהייה בחו"ל, ידווח וישלים מס הכנסה בישראל.
עם זאת, לא תמיד הבחירה נתונה בידי הנישום. במצבים שבהם לרשות המיסים אינטרס מובהק לטעון כי אתם דווקא תושבי חוץ לצרכי מס ולא תושבי ישראל, היא עשויה לכפות עליכם ניתוק תושבות למרות הרצון שלכם לשמר אותה.
כך למשל, יחיד תושב ישראל זכאי לנקודות זיכוי, כנגד חבות המס שלו בישראל, רק מעצם היותו תושב, בעוד שתושב חוץ אינו זכאי לנקודות זיכוי דומות.
בנוסף, יחידים שזכו למחיר למשתכן, או עתידים לרכוש או למכור דירת מגורים יחידה בישראל בזמן שהותם בחו"ל, עשויים למצוא את עצמם בסיטואציה שבה דווקא הם יעדיפו לראות את עצמם כתושבי ישראל בעוד שרשות המיסים תשאף לראות אותם כתושבי חוץ, וזאת על-מנת מאותם אלו זכאות להטבות מס רכישה ו/או מס שבח.
למידע נוסף בסוגיה זו, מומלץ להתקדם במידע המקצועי שפרסמנו בעבר.
ניהול סיכונים וקבלת החלטה אסטרטגית
הבחירה להישאר תושב ישראל במהלך רילוקיישן אינה פוטרת מבירוקרטיה, אלא מחליפה סט של פעולות ניתוק בסט של פעולות תחזוקה ודיווח שוטף.
מסלול זה מתאים בעיקר לרילוקיישן קצר טווח או למקרים בהם שיקולי בריאות, אילוצים ספציפיים, אי-וודאות בקשר להמשך השהות בחו"ל, מס יציאה ועוד גוברים על עלויות המס השוטפות.
בג.מ.א. פתרונות ייעוץ מתקדמים בע"מ, טרם קבלת החלטה סופית אם לנתק תושבות או לשמר תושבות, אנו עורכים סימולציית מס מקדימה המביאה בחשבון את חבות המס הכוללת (מס הכנסה וביטוח לאומי) בשתי המדינות, בהתאם לדין הפנימי, אמנות למניעת כפל מס, אמנות ביטוח סוציאלי (ככל שקיימת), עלויות הביטוח הרפואי, שכר טרחת יועצים בישראל ובחו"ל וכו'.
