רבים מהחוזרים לישראל שוגים בהנחה כי תגמול הוני שהוקצה להם בחו"ל בהיותם תושבי חוץ, מוגן אוטומטית ממס ישראלי. ביום 11 בנובמבר 2025, פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 9/2025, המשנה את כללי המשחק בתחום המיסוי הבינלאומי ומבקש לעשות סדר במיסוי RSU ואופציות למניות ESOP.
החוזר מבטל פרשנויות עבר מקלות ומקבע מנגנון מיסוי המבוסס על אירוע ההבשלה בישראל, תוך התעלמות חלקית מעקרון המקור הגיאוגרפי שבו נצמחה ההכנסה.
הבנת הכללים החדשים קריטית למניעת כפל מס, ותכנון נכון של חזרה לישראל.
שינוי מדיניות: המעבר מבסיס מזומן לבסיס הבשלה
ככלל, תגמול הוני לעובדים כגון מניות חסומות RSU או אופציות למניות ESOP, מוסדר בסעיף 3(ט) לפקודה, אשר קובע כי שווי ההטבה של זכות לרכישת נכס או שירות שקיבל עובד ממעסיקו חייב במס שולי כהכנסת עבודה.
סעיף 102 לפקודה, קובע כללי מיסוי במקרים ספציפיים של קבלת הטבות לרכישת נכס או זכות, כאשר הוא מעניק תמריץ והטבות מס לעובדים בעיקר בתחום ההייטק, על-ידי מיסוי של חלק או מלוא ההטבות במס רווח הון ולא במס שולי.
אחד מהתנאים להיכנס לסעיף 102 לפקודה, הוא שהזכות שניתנה לעובד היא לרכישת נכס (בדרך כלל מניות) של "חברה מעבידה" – חברה ישראלית או חברה אם (זרה) של חברה ישראלית.
ככל שלא עומדים בתנאים של סעיף 102 לפקודה, אזי ברירת המחדל היא כי כללי המיסוי שיחולו הם לפי סעיף 3(ט) לפקודה.
החוזר החדש משקף שינוי תפיסתי עמוק ברשות המסים ביחס למיסוי מכשירים הוניים שחל עליהם סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה.
בעבר, בהסתמך על החלטות מיסוי כדוגמת החלטה 989/18, הגישה הרווחת הייתה כי אירוע המס מתרחש רק במועד קבלת התמורה בפועל (מכירה), בהתאם לעקרון "בסיס מזומן".
גישה זו אפשרה דחיית מס משמעותית וייחוס ברור של הרווחים לתקופת השהייה בחו"ל.
כעת, המדיניות החדשה קובעת כי עצם הבשלת האופציות או המניות (Vesting) בישראל עשויה להיחשב כאירוע המס, גם אם המניות טרם נמכרו וטרם התקבל בגינן תזרים מזומנים.
המשמעות היא חיוב במס על "הכנסה רעיונית" במועד ההבשלה, כאשר ההכנסה מסווגת כהכנסת עבודה (פירותית) החייבת בשיעור המס השולי המרבי, לצד האפשרות לדרוש זיכוי ממס זר שנוכה או שולם בחו"ל בגין ובעת הבשלת המניות.
ההתנגשות המשפטית: עקרון המקור מול בסיס הדיווח
העמדה המוצגת בחוזר יוצרת מתח משפטי מול עקרונות יסוד בדיני המס בישראל. סעיף 4א לפקודת מס הכנסה קובע כי המקום שבו הופקה הכנסת עבודה הוא המקום שבו בוצעה העבודה בפועל – אם העובד ביצע את עבודתו מחו"ל, אזי מדובר בהכנסת עבודה שהופקה בחו"ל.
אם כן, ככל שמתייחסים להטבה בגין קבלת אופציות או RSU כהכנסת עבודה – הרי שעל פי עקרון המקור, החלק היחסי של התגמול המתייחס לתקופת העבודה בחו"ל בידי תושב חוץ אמור להיות פטור ממס בישראל, ללא תלות במועד ההבשלה.
בשנים האחרונות הפסיקה בישראל יצרה בלבול מסוים בין עקרון המקור לבין בסיס הדיווח על הכנסות עבודה.
פסק הדין המנחה בפרשת רג'א עודה קבע כי הכנסות עבודה מדווחות על בסיס "מזומן", כלומר בעת קבלת הכספים בידי העובד.
אולם, בפסק דין שניתן לאחרונה בעניין רובן ראיוס קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי שחקן לשעבר בקבוצת כדורגל ישראלית יהיה חייב במס בישראל בגין פיצוי ששולם לו בהיותו כבר תושב חוץ, כאשר הפיצוי השתלם לו בגין עבודה שהייתה אמורה להתבצע בישראל לפי חוזה ההעסקה שלו.
פסקי הדין הסותרים באו לידי ביטוי גם במגוון החלטות מיסוי סותרות שפירסמה רשות המיסים בקשר לחוזרים לישראל שקיבלו תגמול הוני בהיותם תושבי חוץ, ותגמול זה נמצא בשלב של לפני מועד ההבשלה או לפני מועד המימוש בפועל.
אחת הבעיות הנפוצות בעת חזרה לישראל עם תגמול הוני, הוא ההתנגשות בין שיטות המיסוי בישראל לעומת מדינת המקור שממנה חזר הנישום – בעוד שישנן מדינות שרואות באירוע המימוש בפועל כאירוע מס חייב, ישנן מדינות כמו ארה"ב אשר רואות דווקא במועד ההבשלה כאירוע חייב במס.
בשל הסתירות כאמור, ובשל הבעיה המוצגת, רשות המיסים מבקשת כעת לראות באירוע ההבשלה כאירוע מס חייב בישראל, ככל שגם במדינת המקור שממנה שבו רואה במועד ההבשלה כאירוע מס, ותוך כך לאפשר לדרוש זיכוי מס זר שנוכה במקור.
מהלך זה מחייב נישומים לבצע חישוב מדויק של חבות המס הכוללת בחו"ל ובישראל במספר תרחישים אפשריים, ולבחון אפילו דחייה או הקדמה של החזרה לישראל.
מנגנון הפריסה: הכלי האסטרטגי להפחתת נטל המס
על אף הגישה האגרסיבית שעשויה להתפרש בחוזר, החוזר מאמץ גם מנגנון המאפשר תכנון מס לגיטימי. רשות המסים מתירה להחיל על ההכנסה מהבשלה את מנגנון הפריסה לאחור ("פריסה טכנית"), לתקופה של עד שש שנות מס או עד מועד ההקצאה (הקצר מביניהם).
השימוש במנגנון זה קריטי עבור מי ששב מחו"ל לאחר רילוקיישן ומבקש למזער את חבות המס הכוללת בישראל ובחו"ל.
משמעות הפריסה היא כפולה: הפחתת שיעור המס השולי באמצעות חלוקת ההכנסה, ויצירת פטור דה-פקטו להכנסה המיוחסת לשנים בהן הנישום היה במעמד תושב חוץ.
חישוב חבות המס: מודל יחס ההבשלה (Vesting Ratio)
לאחר ביצוע הפריסה, רשות המסים מבקשת להחיל מנגנון חישוב דו-שלבי, שכתוצאה ממנו מקטין את גובה זיכוי ממס זר שניתן יהיה לדרוש בנגד חבות המס בישראל:
- שלב הסינון הראשון: מתוך סך המס ששולם בחו"ל, מנטרלים את החלק המתייחס לשנים בהן הייתם תושבי חוץ (שממילא פטורות ממס בישראל). מס זה 'הולך לאיבוד' לצרכי זיכוי.
- שלב הסינון השני: את יתרת המס הזר מכפילים ב'יחס ההבשלה' (ימי עבודה בחו"ל חלקי סך ימי ההבשלה).
חשוב להדגיש כי במדינה הזרה ממנה חזרתם, זיכוי מס ששולם בישראל על ההכנסות החייבות, צפוי להינתן רק בגין הכנסות שהופקו מחוץ לאותה מדינה (כלומר בישראל).
שיטה זו מונעת קיזוז מלא במדינה ממנה חזרתם, ועשויה ליצור חבות מס אפקטיבית גבוהה מהצפוי, המחייבת בדיקה דקדקנית של הדין הפנימי במדינת התושבות ושל אמנות למניעת כפל מס הרלוונטיות למדינת היעד.
הבחנה בין סוגי תושבים חוזרים
השפעת החוזר משתנה באופן דרמטי בהתאם למעמד היחיד בעת החזרה לישראל. הבחנה זו היא הקריטית ביותר לתכנון המס:
- תושב חוזר רגיל: יחויב במס על החלק הפירותי (הכנסת עבודה) שנצמח בתקופת העבודה בחו"ל, אם מועד ההבשלה חל לאחר החזרה ארצה. הוא זכאי לזיכוי ממס זר, אך לא לפטור מלא.
- תושב חוזר ותיק: נהנה ממטריית הגנה רחבה מכוח סעיף 14(א) לפקודה. רכיב ההכנסה המיוחס לתקופת העבודה בחו"ל יהיה פטור לחלוטין ממס בישראל, גם אם מועד ההבשלה אירע לאחר החזרה.
זכות זו הופכת את הליך הסדרת המעמד מול משרד העלייה והקליטה ומיצוי זכויות תושב חוזר ותיק לקריטי טרם מימוש נכסים.
טבלת השוואה: המצב בעבר (החלטה 989/18) מול המצב החדש (חוזר 9/2025)
| נושא | מדיניות קודמת (החלטה 989/18) | מדיניות חדשה (חוזר 9/2025) | משמעות לתושב החוזר |
| אירוע המס | בסיס מזומן (בעת מימוש או המרה בפועל). | מועד ההבשלה (Vesting). | תשלום מס מוקדם, לעיתים ללא תזרים מזומנים ("הכנסה רעיונית"). |
| מסלול מיסוי | סעיף 3(ט) פירותי כברירת מחדל. | אפשרות מעבר למסלול סעיף 102 (הוני). | הזדמנות לתכנון מס: אפשרות להפחית את המס ל-25% באמצעות פנייה יזומה. |
| פריסת הכנסה | תלויה בפרשנות. | מעוגנת במפורש (עד 6 שנים). | כלי מרכזי להפחתת מס שולי וביטוח לאומי. |
מסלול עוקף: המעבר לסעיף 102
החוזר פותח פתח מעניין עבור חברות זרות המעוניינות להיטיב עם עובדיהן החוזרים. חברה יכולה לפנות בבקשה יזומה לרשות המסים להחיל את הוראות סעיף 102 (המסלול ההוני) על אופציות לרילוקיישן שטרם הבשילו.
מהלך זה, המחייב הפקדה בידי נאמן, מאפשר להמיר את הכנסת העבודה (החייבת במס שולי של עד 50% כולל מס יסף וביטוח לאומי) להכנסה הונית החייבת במס בשיעור 25% בלבד.
חשוב לדעת: אליה וקוץ בה. החלת המסלול ההוני שוללת מהחברה המעבידה את האפשרות להכיר בשווי ההטבה כהוצאה מוכרת לצורכי מס (הוצאת שכר).
בשל ניגוד אינטרסים מובנה זה, חברות רבות עשויות לסרב לבקשת העובדים החוזרים, ולכן נדרש משא ומתן מוקדם, מנומק ומקצועי מול המעסיק כדי לשכנעו לבצע את המהלך.
המלכודת הטכנית: חובת השימוש בשיטת FIFO
כאשר אתם מחזיקים במספר "מנות" של מניות שהבשילו במועדים שונים (למשל, מנה מ-2022 ומנה מ-2024), ומוכרים רק חלק מהן, מתעוררת השאלה הקריטית: איזה מניות נמכרו?
התשובה קובעת את גובה המס, שכן לכל מנה יש "מחיר מקור" (שווי בהבשלה) שונה.
בעוד שמערכות מסחר זרות מאפשרות לעיתים לבחור אילו מניות למכור (Specific Identification), רשות המסים בישראל קובעת כלל ברזל טכני: שיטת FIFO (First In – First Out).
המשמעות היא שהמניות שנמכרו ייחשבו תמיד כרונולוגית כמניות שהבשילו ראשונות. עליכם לוודא שתחשיב רווח ההון נעשה לפי שיטת FIFO בלבד.
שימוש בשיטת "ממוצע" או בחירה ספציפית יידחה על הסף בביקורת, יגרור חישוב מס מחדש ולעיתים אף קנסות וריבית.
חובת הדיווח ומס יסף
חשוב לזכור כי הסדרת המיסוי בחו"ל אינה פוטרת מדיווח בישראל. החוזר מבהיר כי גם אם נוכה מס מלא בחו"ל, קיימת חובת דיווח בדו"ח השנתי. בנוסף, בעלי הכנסות גבוהות צריכים להיערך להשפעת "מס היסף".
החל בשנת 2025 מנגון מס היסף הפך לדו-שלבי: מס יסף רגיל של 3% על הכנסות גבוהות, ומס נוסף של 2% על הכנסות הוניות החורגות מהתקרה, מה שעשוי להביא את נטל המס הכולל לרמות גבוהות במיוחד.
המוקשים השקטים: תחולה רטרואקטיבית וכפל ביטוח לאומי
מעבר לשינוי במועד החיוב במס, החוזר טומן בחובו שתי סכנות שאינן מופיעות בכותרות אך בעלות משקל כלכלי מכריע:
- סכנת ההחלה הרטרואקטיבית: עמדת רשות המסים היא כי החוזר אינו יוצר דין חדש, אלא רק מבהיר את הפרשנות הנכונה לגבי סעיף 3(ט) הקיים.
המשמעות המשפטית היא שפקידי השומה עשויים לנסות להחיל את הכללים החדשים והמחמירים גם על מי שכבר שב לישראל בשנים האחרונות וטרם הגיע להסכם שומה סופי.
נישומים המסתמכים על "נוהג העבר" ללא עיגון משפטי, חשופים כעת לדרישות מס מפתיעות על שנים פתוחות. - העלות הסמויה של ביטוח לאומי: סיווג ההכנסה מ-RSU כ"הכנסת עבודה" (במקום רווח הון) גורר באופן אוטומטי חיוב בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בישראל.
הבעיה מחריפה משום שבניגוד למס הכנסה, לרוב לא ניתן לקזז דמי ביטוח לאומי ששולמו בחו"ל כנגד החבות הישראלית (למעט במדינות בודדות עמן קיימת אמנה סוציאלית ספציפית, וגם אז רק על מרכיב הביטוח הלאומי, ולא על מרכיב ביטוח הבריאות).
עובדה זו מייצרת בפועל כפל מס סוציאלי המכרסם משמעותית ברווח הנטו, לעיתים אף יותר מהמס הישיר.
ניהול סיכונים וגיבוש עמדה
השינויים בחוזר 9/2025 מחייבים את החוזרים לישראל לנקוט גישה אקטיבית, של תכנון חזרה לישראל. ההסתמכות על פרקטיקות שהיו נהוגות בעבר, חושפת את הנישום לסיכוני כפל מס וקנסות.
יש לבחון כל מקרה לגופו, לבצע סימולציות של חבות המס בישראל ובחו"ל, פריסת המס, ולוודא כי מנוצלים כל הזיכויים והפטורים העומדים לרשות התושב החוזר, בדגש על מיצוי זכויות תושב חוזר ותיק.
בחברת ג.מ.א. פתרונות ייעוץ מתקדמים בע"מ אנו מנתחים את תיק הנכסים ההוניים של לקוחותינו עוד טרם החזרה לארץ, ומגבשים את אסטרטגיית הדיווח המיטבית אל מול הכללים החדשים.
צרו קשר לבחינת תיק האופציות שלכם ולהיערכות נכונה מול רשויות המס.
