מדריך לניתוק תושבות ביטוח לאומי ומס הכנסה

הפחד מתשלום מס כפול והחשש מאובדן זכויות רפואיות, עשוי להרתיע ישראלים רבים השוקלים מעבר לחוץ לארץ. הבלבול בין דרישות המוסד לביטוח לאומי לבין אלו של רשות המיסים מייצר חרדה מפני קנסות ועיקולים פתאומיים. האם לנתק תושבות בביטוח לאומי ובמס הכנסה ואיך לעשות את זה נכון? יצרנו עבורכם מדריך שמסביר כיצד לבצע ניתוק תושבות במס הכנסה וביטוח לאומי, בצורה שיכולה לחסוך לכם כסף.

 

כיצד מנתקים תושבות מול המוסד לביטוח לאומי?

חובת התשלום לעומת אובדן זכויות רפואיות

הדילמה הראשונה שעולה למי שיצא לרילוקיישן, נוגעת להמשך תשלום דמי הביטוח. אזרחים רבים ממשיכים לשלם את דמי המינימום כדי לשמור על זכויותיהם הרפואיות בישראל, אך גם מתוך חשש מסוים לנתק את עצמם מביטוח לאומי בשלבים הראשונים של הרילוקיישן. נכון לשנת 2026, עומד תשלום המינימום על 266 ש"ח לחודש עבור שוהה בחו"ל ללא הכנסה, ועל 123 ש"ח לחודש בלבד (דמי ביטוח בריאות בלבד) עבור מי שמתגורר במדינה שישראל חתומה עמה על אמנת ביטוח סוציאלי, ואין לו הכנסה.

חשוב להכיר כי תשלום רציף של דמי ביטוח מינימליים מהווה אינדיקציה חזקה לכך שאדם ממשיך לראות את מרכז חייו בישראל.

כאשר מוותרים על תשלום דמי ביטוח מינימאליים מתוך מטרה לנתק תושבות בביטוח לאומי, חשוב להכיר כי באופן הזה מאבדים את הזכות לצרוך שירותים רפואיים בישראל באופן מיידי. עם זאת, ברוב המקרים של רילוקיישן, כבר דואגים מראש לכיסוי רפואי בחו"ל בין אם על-ידי ביטוח פרטי ובין אם במסגרת חוקי סוציאליים במדינת היעד – לכן, הזכות לקבלת שירותים רפואיים בישראל לא תמיד רלוונטית לשימור. אמנם, ישנם מקרים של מחלה קבועה שדורשת טיפול או נטילת תרופות באופן רציף, או כי אם ידוע על פרוצדורה רפואית מורכבת שצריך ועדיף לעבור בישראל – או אז ייתכן שעדיף יהיה להמשיך לשלם דמי ביטוח מינימאליים מסיבות אלו.

גם אם בחרתם לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים – חשוב להכיר כי ביטוח לאומי יאפשר לכם להמשיך לשלם דמי ביטוח מינימליים עד לתקופה של 5 שנים של שהייה מחוץ לישראל. לאחר מכן, ביטוח לאומי צפוי לנתק אתכם באופן אוטומטי ולראות אתכם כתושבי חוץ מאותה נקודה ואילך. לאחרונה פורסם פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, שלפיו ניתן לבחון דרישה להחזר דמי ביטוח לאומי מינימאליים רטרואקטיבית עבור מי ששהה בחו"ל תקופה ממושכת, לא צרך שירותים רפואיים בישראל ויכול להוכיח מרכז חיים בחו"ל.

אנו מכירים מכירים שבהם ביטוח לאומי ביקש לנתק מבוטחים שביקשו להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים בזמן שהייה ממושכת בחו"ל, אפילו טרם עברו 5 שנים – וזאת בשל אינטרס של ביטוח לאומי למנוע מאותם מבוטחים זכויות סוציאליות ואחרות. כך למשל, ביטוח לאומי שואף לנתן מבוטחים שנפטרו בחו"ל ובני המשפחה תבעו השתתפות בהוצאות קבורה. בנוסף, מבוטחים ברילוקיישן שזכו במחיר למשתכן או בדירה במחיר מטרה, עשויים למצוא את עצמם בסיטואציה דומה.

מומחה למיסוי רילוקיישין מעריך את הסיכונים לשימור או ניתוק התושבות מביטוח לאומי, ובוחן האם נכון לנתק תושבות כבר עם עזיבת ישראל, להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי מינימליים, או אפילו להשהות באופן זמני את התשלומים עד לקבלת החלטה סופית בנוגע לניתוק ולעיתוי המדויק והנכון לניתוק. הגם שקיימת פרקטיקה מסוימת שלפיה ניתק לשהות תשלומי דמי ביטוח מינימליים עד קבלת החלטה, חשוב להדגיש כי הפסקה מוחלטת של תשלומים ללא עדכון ביטוח לאומי, וללא הליך מסודר עלולה לגרור חובות, קנסות ועיקולים.

מומלץ גם לקרוא על ההשלכות של ניתוק תושבות ביטוח לאומי, ועל הצורך בכיסוי רפואי חלופי במדינת היעד.

 

שאלון לקביעת תושבות ובניית תשתית ראייתית

תיאורטית, ישנה אופציה היום לנתק תושבות בביטוח לאומי על-ידי הצהרת ניתוק מהירה באתר הביטוח הלאומי באמצעות טופס 629. לאחר ההצהרה, ביטוח לאומי יראה בכם כתושבי חוץ לכאורה כל עוד תמשיכו לשהות מחוץ לישראל (למעט ביקורים קצרים) לפחות שנתיים רצופות.

לכאורה, אופציה זו היא מהירה וקלה ליישום. עם זאת, ניתוק תושבות הוא הליך שחייב להתבצע גם מול מס הכנסה במקביל, ולכן בפרקטיקה, אנו סבורים כי עדיף לעשות ניתוק תושבות בביטוח לאומי דווקא באמצעות שאלון קביעת תושבות, המוכר כטופס 627 (הטופס משמש הן עבור מי שמבקש להמשיך להיחשב תושב ישראל תוך כדי שהותו בחו"ל, והן עבור מי שמבקש לנתק את תושבותו).

הגשה של טופס זה מסייעת בבניית תיק ראיות מקיף להתמודדות אפשרית בעתיד מול מס הכנסה בנוגע לכוונות לנתק תושבות פיסקלית ולצאת מרשת המס של ישראל. בנוסף, בחלק מניתוקי התושבות במס הכנסה, נדרש הנישום לצרף לדו"ח המס השנתי נספח 1348 הכולל מגוון שאלות – אחת מהן היא האם שילמתם בשנת המס דמי ביטוח לאומי, וככל שהגשתם שאלון לקביעת תושבות לביטוח לאומי נדרש לצרף גם אותו.

הגשת טופס 627 מלא בצירוף של אסמכתאות, מסייעת ביצירת עקביות משפטית, ומשמשת בהמשך כראיה חזקה גם בעת התמודדות מול פקיד השומה לשם קביעת מרכז החיים, הוכחת כוונות, וביצוע הליך ניתוק גם במס הכנסה – שהוא העיקר.

מילוי טופס 627 במטרה לנתק תושבות, צריך להתבצע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ביחס לכוונות הנישום לנתק תושבות. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי במטרות העזיבה, אי-ציון כתובת מגורים בישראל ומועד חזרה צפוי, הסברים מניחים את הדעת בנוגע לחשבונות בנקים שנשארו בישראל, דירה שנשארה בישראל, הכנסות בישראל ו/או בחו"ל, המשך עבודה אצל מעסיק ישראלי, המשך פעילות כעצמאי בישראל, זיקות כלכליות, משפחתיות או חברתיות בישראל, וכו'.

כך למשל, בעת מסירת פרטים אישיים בטופס, לא בהכרח מומלץ למסור כתובת מגורים בישראל ופרטי התקשרות, אלא לציין כי אין לכם כתובת בישראל, או כי הכתובת שנמסרה היא של מכר או מייצג לטובת קבלת דואר בלבד.

בנוגע לפרטים על השהות בחו"ל, גם אם יש צפי חזרה משוער לישראל, ההמלצה היא לא למסור תאריך חזרה צפוי לישראל למי שבכוונתו לנתק תושבות. לגבי פרטים על הכנסות, נכסים, חשבון בנק וכדומה – כל מקרה צריך להיבחן לגופו כדי להעריך את התושבות המדויקות שיש למסור. כך לדוגמא, אדם שיצא לתאילנד והיו לו הכנסות משירותי שיווק וייעוץ שאותו הוא הפעיל מחו"ל – ייתכן כי יוכל להסביר לביטוח לאומי (ובמקביל גם למס הכנסה), שההכנסות מאותו עסק בכלל הופקו בחו"ל.

מילוי לא נכון של הטופס עלול להוביל לדחיית הבקשה על ידי המוסד לביטוח לאומי, כאשר ערעור על החלטה כזאת יכול להגיע עד לבית דין לעבודה – הליך שכרוך בזמן ועלויות מיותרות. בנוסף, דחייה כאמור אינה נראית טוב בעיני מס הכנסה, במיוחד כאשר מבקשים לנקוט בעמדה של תושבות חוץ מול מס הכנסה, וצירוף של נסיבות או חזקות עשוי לסכל את העמדה הזאת. לכן במרבית המקרים, גם מילוי הבקשה וגם תזמון מועד ההגשה, מתבצע רק לאחר בניית ציר זמן מלא לרילוקיישן, ותשתית ראייתית להוכחת מרכז חיים במדינת היעד.

חשוב להבין כי תזמון הגשת הבקשה הוא מכריע לא פחות מאופן מילוי הטופס. הגשת שאלון לקביעת תושבות חייב להתבצע רק כאשר כבר שוהים בחו"ל (וזאת מאחר שביטוח לאומי בודק האם המבקש נמצא בחו"ל או לא). בנוסף, ברוב המקרים, השלב הראשון של הניתוק מתחיל מביטוח לאומי, ורק לאחר מכן מול מס הכנסה. אולם, ייתכנו מקרים שדווקא נדרש להתחיל את התהליך מול מס הכנסה (למשל, בניתוק תושבות רטרואקטיבי) ורק לאחר מכן למלא שאלון לקביעת תושבות בביטוח לאומי או אפילו כעניין של ניהול סיכונים נכון וצמצום חשיפות מיותרות – להימנע בכלל מהגשת שאלון ו"ספיגת" תשלום דמי ביטוח מינימליים בתקופת השהייה בחו"ל (למשל, בעת רילוקיישן קצר עם הכנסות גבוהות בחו"ל, או שינוי בנסיבות רילוקיישן שגרמו לכם לחזור לישראל אחרי תקופה קצרה יחסית של עד שלוש שנים).

 

כיצד מנתקים תושבות מול מס הכנסה?

ישראלים רבים העוברים להתגורר בחו״ל מניחים כי עצם העזיבה הפיזית של ישראל מספיקה לצורך יציאה מרשת המס של ישראל. בפועל, ניתוק תושבות לצורכי מס הוא תהליך משפטי ומיסויי מורכב יותר.

בניגוד לניתוק תושבות מול ביטוח לאומי – הליך שבדרך כלל מבוסס על קריטריונים יחסית ברורים, שבסופו ביטוח לאומי מוציא מכתב החלטה לגבי המעמד החדש – מול רשות המיסים מדובר בתהליך מתמשך הדורש תחזוקה ראייתית לאורך זמן. התהליך כולל בין היתר הוכחת העתקת מרכז החיים לחו״ל, ניהול קפדני של ביקורים בישראל, וברוב המקרים גם הגשת דו״חות מס – בין אם בשל חובה שבדין או באופן וולונטרי, וזאת כדי לקבע באופן רשמי את עמדת ניתוק התושבות מול פקיד השומה.

במילים אחרות, ניתוק תושבות במס הכנסה איננו פעולה חד-פעמית, אלא מהלך אסטרטגי שצריך להתנהל נכון מבחינה משפטית ומיסויית.

ניתוק תושבות במסלול החלטת מיסוי (רולינג)

אחד המסלולים לניתוק תושבות הוא באמצעות פנייה יזומה להחלטת מיסוי (רולינג) למס הכנסה, שבו מבקשים מראש לקבוע את מועד ניתוק התושבות ואת התנאים הנלווים לרילוקיישן. ההליך נועד להעניק לנישום וודאות משפטית ומיסויית בנוגע למעמדו ולחובותיו מול רשות המיסים בעת ובעקבות עזיבת ישראל.

עם זאת, מדובר בהליך ארוך ויקר יחסית, הדורש מהנישום לחשוף את כל המידע אודות עזיבתו: תקופת הרילוקיישן, נכסים שבבעלותו והשלכותיהם על מס יציאה, ותכנון פיננסי נרחב.

לפי ניסיון מקצועי, רשות המיסים בשנים האחרונות מקשה משמעותית על מתן החלטות מיסוי ליוצאים מישראל, ומציבה תנאים ומגבלות שמפחיתים את כדאיות ההליך ברוב המקרים. כתוצאה מכך, הרולינג הפך עבור רבים לכלי שאינו תמיד משתלם מול העלויות, המורכבות והזמן הנדרש.

מבחני התושבות לצרכי מס הכנסה

רשות המיסים בוחנת את שאלת התושבות באמצעות שני מבחנים מרכזיים: המבחן האובייקטיבי והמבחן הסובייקטיבי.

המבחן האובייקטיבי – חזקות הימים

המבחן האובייקטיבי מבוסס על חזקות כמותיות הקשורות למספר ימי השהייה בישראל בשנת המס. לפי פקודת מס הכנסה, אדם עשוי להיחשב תושב ישראל אם מתקיימת אחת מהחזקות הבאות:

• שהייה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת;
• או שהייה של 30 ימים לפחות בשנת המס הנוכחית, כאשר סך הימים בישראל בשלוש השנים האחרונות עולה על 425 ימים.

חזקות אלו אינן מוחלטות – מדובר בחזקות הניתנות לסתירה. כלומר, גם אם אדם שהה מספר ימים משמעותי בישראל, עדיין ניתן להוכיח כי מרכז חייו עבר בפועל למדינה אחרת.

תזכורת – לאחרונה פורסם תזכיר חוק שמבקש להחיל חזקות חלוטות להגדת תושב ישראל או תושב חוץ, עליו הרחבנו במאמר נפרד.

לכן, ניתוק התושבות במס הכנסה כרוך בייעוץ ותכנון קפדני של שהייה וביקורים בישראל גם בשנת הניתוק וגם בשנות המס העוקבות, וזאת מעבר להגשת דו"חות ובקשות.

המבחן הסובייקטיבי – מרכז החיים

מעבר לחזקות הימים, רשות המיסים בוחנת את מכלול הזיקות של האדם לישראל ולחו״ל. במסגרת בחינה זו נבדקים בין היתר:

• מקום המגורים הקבוע
• מקום מגורי המשפחה הגרעינית
• מקום העבודה או הפעילות העסקית
• נכסים כלכליים והשקעות
• חשבונות בנק
• חברות במוסדות מקצועיים או קהילתיים
• קשרים חברתיים ומשפחתיים

כאשר מתעוררת מחלוקת מול רשות המיסים, ראיות המעידות כי מוקד החיים אכן הועבר למדינה אחרת, מסייעות לסתור את החזקות הכמותיות במידת הצורך. לכן, במסגרת ניתוק התושבות במס הכנסה, נדרש להכין תיק ראיות ברור למרכז חיים מחוץ לישראל.

 

ניתוק תושבות במסלול השכיח – הגשת דוחות מס בשנת העזיבה ובשנות המס העוקבות

כמעט כל ניתוק תושבות במס הכנסה מסתכם בהגשת דו"ח מס הכנסה בישראל. תיאורטית קיימים מקרים נדירים בהם דיני המס בישראל אינם מחייבים בהכרח נישום שעזב את ישראל להגיש דו״ח מס בשנת העזיבה (למשל, כאשר נישום עזב במהלך חודש ינואר של שנת המס, ללא נכסים או הכנסות בישראל והוא גם אינו מגיע לביקורים בישראל). אולם בפרקטיקה, הגשת דו״ח מס בשנת העזיבה ובשנות המס העוקבות (גם אם באופן וולונטרי) היא ברוב המקרים הצעד הנכון להשלמת הליך ניתוק תושבות במס הכנסה.

הסיבה לכך היא מנגנון ההתיישנות של רשות המיסים. כאשר מוגש דו״ח מס, ובמסגרתו ננקטת עמדה, מתחיל לפעול שעון ההתיישנות המגביל את פרק הזמן שבו רשאית רשות המיסים לפתוח את אותה שנת מס לביקורת. לעומת זאת, כאשר לא מוגש דו״ח – ישנה חשיפה לפיה מירוץ ההתיישנות כלל החל, ופקיד שומה יכול גם בעוד 10 שנים לבחון את שאלת התושבות שלכם בשנת העזיבה ובשנות המס העוקבות.

לכן, הגשת דו״ח מס מסודר לפחות בשנת העזיבה:

• מפעילה את מנגנון ההתיישנות
• מקבעת את עמדת ניתוק התושבות מול פקיד השומה
• מצמצמת חשיפות עתידיות

קיבוע עמדת ניתוק התושבות במסגרת דו"ח המס, מספק תיעוד רשמי לכוונת הנישום, ויכול להיות בעל חשיבות רבה עבור מי שישוב בעתיד לישראל ויבקש ליהנות מהטבות מס לתושבים חוזרים.

טופס 1348

הרבה מהעוזבים את ישראל נוטים לחשוב כי ניתוק תושבות במס הכנסה מתבצע באמצעות הגשת טופס 1348 – לכאורה, כהליך שמקביל לניתוק בביטוח לאומי באמצעות טופס 627.

חשוב להדגיש, כי טופס 1348 הוא נספח לדו"ח מס שנתי 1301, ומצרפים אותו רק במקרה שבו הנישום מבקש לסתור את חזקת מבחן הימים ולהיחשב כתושב חוץ. דהיינו, טופס 1348 לא מוגש לבד, והוא גם לא נועד לצורך קבלת החלטה של פקיד שומה לגבי המעמד שלכם כתושבי חוץ.

כאשר נופלים בחזקת הימים ונוצרת לכם חזקת תושבות בישראל, ואתם מעוניינים לסתור את החזקה, הדבר חייב להיעשות באמצעות הגשת דו"ח מס מלא 1301 וצירוף נספח 1348. בנוסף, גם בדו"ח המס עצמו יש חובה לסמן באופן מפורש כי מתקיימת לגביכם מבחן חזקת הימים, אך הנכם מגישים את הדו"ח כתושבי חוץ.

שיטת הדיווח בשנת הניתוק – תושב חוץ מול תושב ישראל

כאשר מוגש דו"ח מס מנתק תושבות, בין אם לפי חובה שבדין ובין אם באופן וולנטרי, חשוב לדעת שמיישמים כראוי את ניתוק התושבות מול מס הכנסה. דו"ח המס 1301 מאפשר לנישום לבחור בשיטת דיווח של תושב חוץ או של תושב ישראל. בחירת שיטת הדיווח משפיעה באופן ישיר את סוגי ההכנסות שאמורות להיכלל בדו"ח המס – בעוד שתושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל המקורות, בישראל ומחוץ לישראל, תושב חוץ חייב במס רק בגין הכנסות שהפיק בישראל בלבד.

כאשר נבחרת שיטת דיווח של תושב חוץ, חשוב להבין כי הנישום לא יוכל לדרוש נקודות זיכוי כנגד הכנסות שהיו לו בישראל עד למועד עזיבת ישראל (למשל, הכנסות ממשכורת) – מה שבהעדר תכנון נכון, יכול להביא לחבות מס גבוהה בישראל בשנת הניתוק. לעומת זאת, כאשר נבחרת שיטת דיווח של תושב ישראל, אמנם ניתן ליהנות מנקודות זיכוי כנגד הכנסות שהיו לנישום בישראל עד למועד העזיבה – עם זאת, יישום לא נכון של שיטה זו למעשה מבטל את היותו של דו"ח המס שמוגש כדו"ח מס מנתק תושבות.

ישנם מקרים שבהם נישומים עזבו את ישראל עם תיקים פתוחים של עסק עצמאי במס הכנסה ובמע"מ, ואלו נדרשים לקבל החלטה מורכבת יותר בשנת הניתוק – האם לבחור שיטת דיווח של תושב חוץ בלי לכלול את ההכנסות מעסק כהכנסות שחייבות במס בישראל, או לבחור בשיטת דיווח של תושב ישראל ולכלול את ההכנסות מעסק, וכך למעשה לדחות את הניתוק לשנת המס העוקבת.

מס יציאה בגין מכירה רעיונית

אחד הנושאים המורכבים ביותר שיש לדעת ליישם בדו"חות המס בעת ניתוק תושבות הוא משטר מס היציאה  – משטר מס הרואה במועד העזיבה אירוע מס של מכירה רעיונית לנכסים הוניים (כגון מניות, אופציות ותיקי השקעות), למעט נכסים שמימושם חייב במס בישראל בכל מקרה (כדוגמת נדל"ן ישראלי). מנגנון זה אשר קבוע בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, מצמיח לאדם המעוניין לנתק תושבות במס הכנסה רווח הון רעיוני בגין מכירת נכסים רעיונית של נכסיו ביום שלפני ניתוק התושבות.

היישום של משטר מס יציאה גם כן מתבצע באמצעות הגשת דו"חות מס בישראל. היערכות אל מול דרישות מס יציאה לפי סעיף 100א מאפשרת גם לנתק תושבות בצורה נכונה מול מס הכנסה בהתאם לדרישות החוק, וגם בצורה אופטימלית כדי לתכנן לבחור נכון את יישום הסעיף בהתאם לנסיבות הספציפיות של הנישום.

 

חוות דעת מיסויית בנסיבות מורכבות של רילוקיישן

לעיתים, ניתוק תושבות במס הכנסה מלווה גם בהצטיידות בחוות דעת מיסויית, לצד הגשת דו"חות מס ויישום נכון של הניתוק בדו"חות:

תא משפחתי מפוצל

מצב שבו רק אחד מבני הזוג עובר לרילוקיישן, בעוד השני נשאר בישראל, מציב אתגר משמעותי. הפסיקה קובעת חזקה לפיה מרכז חייו של אדם נמצא במקום בו שוהה משפחתו הגרעינית. במקרים אלו, נטל ההוכחה להפרדה כלכלית ופיזית הוא כבד במיוחד. הפעולה הנדרשת היא בניית תשתית משפטית הממפה את ניהול משקי הבית הנפרדים, חשבונות הבנק העצמאיים וכוונות השהייה של בני הזוג.

עזיבה באמצע שנת מס

ברוב המקרים, עזיבת ישראל אינה מתבצעת בתחילה או בסוף שנת המס, אלא מתרחשת בחודשי הקיץ והסתיו. מצב זה יוצר חשיפות בשל חזקות הימים, סוגיות בקשר לחישוב נקודות הזיכוי ממס באופן יחסי, בחירת מועד הניתוק הנכון, ונקיטת עמדה למי שעזב עם תיק עצמאי פעיל. במקרים כאלו, מומחה למיסוי בינלאומי מבצע סימולציית מס רוחבית כדי לקבל ציר זמן ברור יותר לניתוק התושבות במס הכנסה. ההחלטה אם לטעון לעזיבה פיסקלית כבר במועד הטיסה או להמתין לתום השנה, נשענת על תחשיב מדויק של הכנסות בישראל אל מול ההכנסות הצפויות במדינת היעד. – בהרבה מקרים שבהם עמדה מסוימת משיגה חסכון במס הכנסה וביטוח לאומי, היא תהיה מגובה בחוות דעת מיסויית אשר תומכת במעמד הנישום כתושב חוץ החל ממועד מסוים.

ניתוק תושבות והעתקת פעילות עסקית לחוץ לארץ

ניתוק תושבות ביחד עם סגירת עסק בישראל והקמתו מחדש במדינה אחרת היא אירוע מס מורכב. הדבר נכון עוד יותר כאשר הנישום שואף לנתק תושבות מטעמים של חיסכון במס. כאשר הנישום יעתיק את פעילותו העסקית מישראל לחו"ל עם מבנה שעשוי להשיג לו יתרונות מס משמעותיים עד כדי פטור מלא ממס, הוא ירצה וודאות בנוגע להיותו תושב חוץ החל מנקודת זמן מסוימת – נקודת זמן שבה הוא יהיה כבר פטור ממס בישראל בגין הכנסות שהפיק מחוץ לישראל.

 

השגת ודאות לפני העלייה למטוס

העתקת החיים למדינה חדשה מורכבת דיו ללא החשש המתמיד מתשלומי כפל ומביקורות פתע של רשויות המדינה. הסדרה מוקדמת של המעמד מול כל רשות בנפרד נועדה למזער חשיפות לחובות תופחים, ומסייעת לנהל את המעבר לחוץ לארץ מתוך ודאות משפטית גבוהה יותר.

צוות רואי החשבון ועורכי הדין בחברת ג.מ.א. פתרונות ייעוץ מתקדמים בע"מ מלווה יחידים ומשפחות בהליכי הסדרת המעמד, תוך בניית אסטרטגיה וציר זמן מדויק לפי הנסיבות שלכם. הניסיון שצברנו במס הכנסה, משרדים מובילים וחברות הייטק, מאפשר לנו למפות תרחישים ולבנות מעטפת שלמה של ייעוץ.

לדרוש תשלומי מס וביטוח לאומי על כלל ההכנסות בחו"ל.