עברתם לחו"ל, ניתקתם תושבות – ברוב המקרים מס הכנסה הישראלי חייב לכם כסף. ישראלים רבים שעשו את הצעד ובנו את חייהם מחדש מעבר לים, משאירים סכומי עתק מאחור – לא מתוך בחירה, אלא כי לא ידעו שמגיע להם. גרוע מכך, חלק נוקטים בפעולות שלא בהכרח בסדר הנכון על ציר הזמן של ניתוק התושבות, ואחר כך מסתבכים במבוך ביורוקרטי שמונע מהם לקבל את הכסף, וחלק פשוט נזכרים מאוחר מדי אחרי שכבר חלפה לה תקופת ההתיישנות.
הצוות המקצועי של רו"ח עו"ד גיא-מיכאל אזולאי, ועו"ד קורין אזולאי ב-GMA Solutions לייווה מאות לקוחות בדיוק בנושא הזה.
המדריך הבא מזקק את כל מה שצריך לדעת, כולל את המקרים הנפוצים של החזרי מס, הסעיפים הנסתרים, המבחנים של רשות המיסים, הפרקטיקה, והמוקשים שמסתתרים בדרך.
למה בכלל מגיע לכם החזר מס אחרי ניתוק תושבות?
התרחיש הקלאסי: מס אמת בעקבות ניתוק תושבות באמצע שנה
עבדתם בישראל במהלך החודשים הראשונים של שנת העזיבה. המעסיק ניכה לכם מס במקור כאילו תמשיכו להרוויח את אותה משכורת חודשית לאורך כל השנה, עם צפי למס שולי מסוים. כשניתקתם תושבות באמצע השנה, הכנסתם בפועל מישראל הייתה נמוכה משמעותית מהחישוב התיאורטי של המעסיק – ולכן, ברוב המקרים ניכו לכם מס עודף.
לדוגמה, עובד רווק ללא ילדים שהשתכר 40,000 ש"ח ברוטו לחודש ועזב את ישראל בסוף חודש אפריל, עבד בישראל במשך ארבעה חודשים בלבד והפיק הכנסה כוללת של 160,000 ש"ח. במהלך התקופה, המעסיק ניכה מס במקור כאילו העובד צפוי להשתכר 480,000 ש"ח לאורך כל שנת המס (40,000 ש"ח × 12 חודשים), ולכן שיעור המס השולי שהמעסיק ביסס את ניכוי המס במקור הוא כ-35%. בהתאם להנחה זו, נוכה מהעובד מס הכנסה מצטבר של כ-30,000 ש"ח (בהתחשב בנקודות זיכוי).
לאחר ניתוק התושבות, כבר אין לאותו עובד הכנסות בישראל, ולכן ההכנסה החייבת בישראל הסתכמה בפועל ב-160,000 ש"ח בלבד. על הכנסה זו, המס האמיתי לאחר חישוב שנתי ובהתחשב בנקודות הזיכוי האישיות עשוי לעמוד על כ-15,000 ש"ח בלבד. כתוצאה מכך, העובד עשוי להיות זכאי להחזר מס של כ-15,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה, וזאת רק משום שהמס שנוכה במהלך השנה חושב על בסיס תחזית להכנסה שנתית מלאה שלא התממשה בפועל.
התרחיש המורכב: הכנסות שהופקו מחוץ לישראל תחת Payroll ישראלי
עזבתם את ישראל בשלב מסוים, המשכתם לקבל משכורת ממעסיק ישראלי, כאשר העבודה מתבצעת בפועל כבר במדינת היעד. המעסיק, מבחינתנו, ממשיך לנכות לכם מס במקור מאחר שאתם תחת Payroll ישראלי, ודיווחתם לו בטופס 101 על היותכם תושבי ישראלי לצרכי מס.
לפי כללי המקור הקבועים בסעיף 4א לפקודת מס הכנסה, כאשר עבודה מתבצעת מחוץ לישראל, מדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל – כזו שתושב חוץ לא חייב עליה בדיווח מס או בתשלום מס בישראל.
תדמיינו את מיליוני העובדים, שעובדים כרגע במדינות שונות בעולם – לפי כללי המקור בדין הישראלי, אין לישראל כל קשר להכנסות אלו המופקות מחוץ לישראל בידי תושבי חוץ.
לכן, ככל שהספקתם בינתיים להפוך לתושבי חוץ, ועדיין אתם ממשיכים לעבוד מתוך מדינת היעד תחת Payroll ישראלי, ייתכן שהמס שמנוכה לכם במקור, הוא מס שתוכלו לדרוש אותו כהחזר בעתיד.
💡 זכרו: מועד העלייה למטוס הוא לא בהכרח יום ניתוק התושבות – המועד שבו תהפכו לתושבי חוץ יכול להידחות גם לשנת המס העוקבת
החזר מס רווחי הון: מס יציאה ונוסחת הייחוס
בעת ניתוק התושבות, החוק הישראלי רואה בנכסי ההון שלכם כאילו נמכרו ביום הניתוק, ולכן חייבים במס יציאה. לפי סעיף 100א לפקודה, ניתן לדחות את תשלום מס היציאה עד ליום שבו תמכרו בפועל את הנכסים.
💡 טיפ זהב: על פי סעיף 100א(ב) לפקודה, ברירת המחדל היא דחיית התשלום אוטומטית עד יום המכירה בפועל. אך חשוב לדעת: הדחייה מביאה איתה הפרשי הצמדה וריבית מיום ניתוק התושבות עד יום המכירה – כלומר, כל שתדחו את אירוע המס עד למועד המכירה בפועל, המס הריאלי צפוי להיות גבוה יותר. לכן חיוני לתכנן מראש את אסטרטגיית המכירה ולדעת כיצד לצמצם את החבות העתידית. לקריאה נוספת: איך להימנע ממס יציאה לפי סעיף 100א.
סעיף 100א קובע כי כאשר נישום מבקש לדחות את אירוע המס למועד המימוש בפועל, רווח ההון הריאלי שייוחס לישראל, ייקבע לפי נוסחת ייחוס – תקופת ההחזקה בנכסים כתושבי ישראל ביחס לסך תקופת ההחזקה בנכסים.
מה קורה בפועל?
כאשר הנכסים מוחזקים אצל נאמן ישראלי, למשל תיק מניות בבנק או RSUs עם מרכיב רווח הון במסלול נאמן, ביום המימוש בפועל הנאמן מנכה מס במקור בשיעורי מס מירביים.
💡 זיכרו: אחרי ניתוק תושבות כתושבי חוץ, הנכם חייבים בהגשת דו"ח מס בגין כל סוג של הכנסה או רווח שהיה לכם בישראל, גם אם אלו פטורים או גם אם ניכו לכם מס במקור בשיעורים מירביים
בשביל לדרוש את החזר המס על-ידי נוסחת הייחס, הנישום נדרש להגיש דו"ח מס בישראל וליישם את נוסחת הייחוס.
לדוגמה, יחיד רכש תיק מניות בשנת 2023, ניתק את תושבותו הישראלית ביום 30 ביוני 2024, והמשיך להחזיק בתיק גם לאחר המעבר לחו"ל. בשנת 2025 הוא מכר את התיק ברווח הון כולל של 300,000 ש"ח. מאחר שהתיק מוחזק בבנק ישראלי, הבנק ניכה מס במקור מרווח ההון בשיעור של 25% על מלוא הרווח, כלומר 75,000 ש"ח.
ואולם, בהתאם לנוסחת הייחוס הקבועה בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה, רק חלק יחסי מרווח ההון מיוחס לתקופת התושבות בישראל עד מועד ניתוק התושבות. במקרה דנן, היחיד החזיק בנכס 3 שנים ומתוכן היה תושב ישראל רק שנה וחצי, כך שרק 50% מהרווח – כלומר 150,000 ש"ח – מיוחסים לישראל.
המס הישראלי החל על חלק זה בלבד עומד על 25%, כלומר 37,500 ש"ח. מאחר שהבנק ניכה בפועל 75,000 ש"ח, נוצר עודף מס של 37,500 ש"ח, אשר ניתן לדרוש כהחזר מס מרשות המיסים בישראל באמצעות הגשת דוח מתאים ובקשה ליישום נוסחת הייחוס שבסעיף 100א.
גם במקרים כאלו, כאשר המימוש בפועל מתבצע סמוך למועד העזיבה, מס הכנסה נוהג להערים קשיים ולא ממהר לאשר החזרי מס עד שלא תוכח ניתוק תושבות אמיתית.
לכן, כאשר מתכננים ניתוק תושבות לפני העזיבה, אחד הנושאים שצריך לתת עליהם את הדגש הוא אסטרטגיית מס יציאה נכונה, גם כדי להימנע מכפל מס ואיפלו חסכון במס ככל שמהגרים למדינת יעד עם משטר מס רווח הון מקל, וגם כדי לחסוך בירוקטיה שכרוכה בבקשות להחזרי מס.
מי קובע אם "ניתקתם תושבות" לצרכי מס?
כאמור, רשות המיסים לא מחלקת החזרים בקלות. כדי להיות זכאים להחזר על בסיס סטטוס "תושב חוץ", עליכם לצלוח שני מבחנים מצטברים:
1. המבחן המהותי – "מרכז החיים"
הרשות בוחנת היכן נמצאות מירב הזיקות הפיזיות והכלכליות שלכם:
- היכן ממוקם בית הקבע שלכם?
- היכן מתגוררת המשפחה הגרעינית?
- היכן נמצאים הנכסים העיקריים שלכם?
- היכן אתם מנהלים קשרים קהילתיים, חברתיים ומקצועיים?
2. המבחן הכמותי – "מבחן הימים"
רשות המיסים מניחה אוטומטית שאתם תושבי ישראל (חזקה שניתן לסתור) אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
- שהייתם בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס
- שהייתם בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך הימים בישראל בשנה זו ובשנתיים שקדמו לה עמד על 425 ימים או יותר
הניירת שאי אפשר בלעדיה: טופס 1348 ואישור תושבות מס זרה (TRC)
אם אתם דורשים החזר מס בטענה שאינכם תושבי ישראל, לא מספיק להגיש דוח רגיל. יש שני מסמכים קריטיים שכנראה תצטרכו לצרף לדוח:
| מסמך | מה זה? | מתי נדרש? |
| טופס 1348
(פירוט עובדות וזיקות לישראל ולחו"ל בשנת המס) |
נספח לדו"ח מס 1301 המבקש לסתור חזקת תושבות בישראל | חובה מ-2016 לכל מי שנופל ל"חזקת הימים" אך טוען לניתוק תושבות |
| TRC
(אישור תושבות מס זרה) |
תעודה מרשות המס של מדינת היעד המאשרת שאתם תושבי מס שם (לפי דין פנימי או לפי האמנה עם ישראל) | בהרבה מקרים נדרש לקבלת פטור או החזר מס בישראל – הוכחה שדיווחתם במדינה אחרת |
💡 טיפ זהב: לפני שרצים להוציא TRC לטובת אישור החזר מס – אנחנו ב-GMA Solutions מנהלים דיונים עם פקיד השומה על חלופות אפשריות, כמו למשל אישור רו"ח מקומי, דו"חות מס שהוגשו בחו"ל כראיות וכו'.
תרגום הנסיבות לבקשה להחזר מס
בניגוד להחזרי מס שגרתיים בישראל (חילופי מעסיקים, דרישת נקודות זיכוי, עבודה בשתי מקומות עבודה במקביל, משיכות שלא כדין, וכו') – החזרי מס ברילוקיישן אינם החזרי מס פשוטים.
בשביל להשיג את החזר המס, נדרשת מומחיות ספציפית והבנה במיסוי רילוקיישן וניתוק תושבות, גם כדי לתרגם את הנסיבות לדו"ח המס ולבקשה להחזר, וגם כדי לנהל דיונים ממצים מול פקיד השומה עד לקבלת ההחזר.
היום במערכת מס הכנסה ישנן תקלה טכנית שלא מאפשרות מצד אחד לטעון לניתוק תושבות במסגרת דו"ח המס 1301, וגם מצד שני לדרוש את החזר המס.
דוגמא לכך היא הבחירה בשיטת חישוב המס – היום ניתן לבחור בין חישוב רגיל של תושב ישראל לבין חישוב של תושב חוץ. כאשר בוחרים בשיטת חישוב של תושב חוץ, נחסמת האפשרות לדרוש נקודות זיכוי חלקיות בגין התקופה שבה הנישום עוד היה תושב ישראל והפיק הכנסות חייבות במס בישראל.
תקלה דומה ישנה גם כאשר קיימת חובת צירוף של נספח 1348 – כאשר הנישום מבקש לסתור את חזקת התושבות לפי מספר הימים הוא מחויב לציין זאת בדו"ח המס על-ידי סימון ייחודי. המערכת של מס הכנסה אוטומטית מתייחסת לאותו נישום כאילו הוא תושב חוץ שאינו יכול לדרוש נקודות זיכוי חלקיות או מלאות בגין הכנסות שהיו לו בישראל בעודו תושב ישראל.
לכן, כאשר דורשים החזר מס ברילוקיישן חשוב לדעת כיצד לתרגם הלכה למעשה את הנסיבות הספציפיות של הנישום לדו"ח המס באופן כזה שלא יפגע בעמדה שנלקחה, אך שתבהיר למס הכנסה כי ישנו החזר מס פוטנציאלי לדיון.
3 המוקשים הגדולים שישראלים שעשו רילוקיישן נופלים בהם
תהליך קבלת ההחזר – שלב אחר שלב
- שלב 1 – איסוף מסמכים: תלושי שכר, אישורי מעסיק 106, תעודת TRC ממדינת היעד, אישורי יציאה/כניסה לישראל, הוכחת מרכז חיים במדינת היעד.
- שלב 2 – הגשת דוח שנתי לשנת העזיבה או לשנת מימוש הנכסים בפועל: הערכה אם נדרש לצרף טופס 1348, נספחים נוספים ומכתב נלווה שמסביר מדוע אתם זכאים להחזר מס בנסיבות שנוצרו.
- שלב 3 – מענה לשאלות ודרישות פ"ש: רשות המיסים עשויה לשלוח שאלות נוספות ודרישה למסמכים לפני אישור ההחזר
- שלב 4 – קבלת ההחזר לחשבון הבנק הישראלי (לכן חשוב להשאיר את החשבון פתוח!)
- שלב 5 – ניתוק תושבות ביטוח לאומי – טופס 627 וקבלת אישור ניתוק
למה ללכת לבד כשיש מומחים?
תביעת החזרי מס לאחר רילוקיישן אינה פעולה טכנית – היא מהלך משפטי-מיסויי שדורש אסטרטגיה ומומחיות. הצוות של GMA Solutions – בראשות גיא-מיכאל אזולאי, עו"ד רו"ח ו-קורין אזולאי, עו"ד – צבר ניסיון עשיר במיסוי רילוקיישן בעבודה מול רשות המיסים, ביטוח לאומי ורשויות מס זרות.
לקריאה נוספת:
